סיגל ולדמן פיזיותרפיסטית התפתחותית לילדים ותינוקות
רובנו מכירים את ההמלצה להניח את התינוק על הבטן כשהוא ער. אבל מה עושים כשהוא מתעצבן ולא מוכן להתמיד? איך מעודדים להתפתח בלי תינוק צורח?
למה על הבטן?
אז קודם כל, חשוב לדעת למה. אני מאמינה שמי שיודע מה המטרה, מוצא את הדרך. השכיבה על הבטן מחזקת את שרירי הצוואר והגב של התינוק, ומביאה אותו בתוך שנה אחת (עד שנה וחצי) ממצב של חוסר שליטה מוחלט בראשו למצב של הליכה עצמאית. השכיבה על הבטן מגרה את התינוק לדחוף עוד ועוד את ראשו הרחק מהמשטח, ומשם אבני הדרך נבנות זו על זו. תינוק שמרים את ראשו גם יוכל לשלוח יד למשחק, בהמשך לעמוד על שש, על הברכיים, להיעמד וללכת.
לעומת זאת, שכיבה ממושכת על הגב יכולה לגרום להעדפות צד ועלולה לגרום להשטחת ראש (plagiochephaly) שתורמת מאוד לאיחורים מוטוריים וקוגניטיביים.
במאמר של הpediatric child health תוכלו למצוא קשר בין השטחות ראש לבין איחורים מוטוריים וקוגניטיביים העלולים להשפיע על ההתפתחות עד גיל שלוש.
המחקר הזה מצא כי כמעט 20% מהילדים שסבלו מנזקי השכיבה על הגב פיתחו איחור פסיכו-מוטורי (כלומר, הראו רמה נמוכה של יכולות תנועה ומשחק ביחס לבני גילם שהושכבו על הבטן). ואף אחד מהתינוקות האלה לא הראה התפתחות מואצת ביחס לנורמה.
אוקי, שכנעת אותי, מעכשיו רק על הבטן.
למה לא, בעצם, להקשיב להורים שלנו, שמספרים שאותנו הן השכיבו על הבטן והכל היה בסדר?
בדורנו הנוכחי, משכיבים על הגב לשינה. אלה הנחיות ארגון הבריאות העולמי, וגם משרד הבריאות הישראלי. למה, אתם שואלים? כי ארגון הבריאות העולמי מצא שמבחינה סטטיסטית, שכיבה על הבטן היא אחת הסיבות למוות בעריסה (SIDS). גם כאן, כמו גם בהמלצה הגורפת להשכיב על הבטן למשחק, ארגוני הבריאות אינם מצביעים על קשר של סיבה ותוצאה אלא רק על מתאם בנתונים הסטטיסטיים.
הנה ההנחיות של משרד הבריאות לשינה בטוחה אצל תינוקות.
כדאי לקרוא וגם להכיר את ההנחיות הנוספות המעניקות לתינוק הגנה מבחינה סטטיסטית, כמו שינה בחדר ההורים, שינה עם מוצץ, הימנעות מחימום יתר ומעישון בקרבת התינוק.
מכשהתינוק התרגל לתנוחת השינה על הגב, ונמצא כבר על הגב כשהוא מתעורר – הוא לומד לזהות את עצמו בתנוחה זו, ונהיה לו שם נוח. ואז השכיבה על הבטן הופכת להיות מאמץ ומתחיל מאבק. ככל שהתינוק גדל אך לא מתחזק, הוא צריך להיאבק כנגד יותר ויותר משקל גוף, וזה לא נהיה קל יותר. בינתיים אנחנו מסכנים את התינוק שלנו בהשטחת גולגולת, שבמקרה הטוב היא סימטרית (קרחת עגולה באמצע הראש מאחורה תעיד שאתם בדרך לשם) ובמקרה הפחות טוב היא בצד אחד, מה שישפיע על כל הסימטריה של התינוק, והוא יראה העדפה ברורה לצד אחד.
Back to sleep, tummy to play
בשנת 1994 יצא הארגון האמריקאי AAP בקמפיין מסיבי שכותרתו "back to sleep", והנחה את ההורים להשכבה על הגב בשינה. לאחר שהוכחו נזקי השכיבה על הגב, שונה הסלוגן ל "back to sleep, tummy to play". קשה לתרגם את זה לעברית, אבל גם אם השנינות הלשונית חמקה מכם – המסר הברור הוא ששינה על הגב היא הכרחית מטעמי בטיחות, ושכיבה על הבטן היא חיונית להתפתחות.
אז כן, שווה להתעקש על זה. הילדים היפים שאתם רואים בפרסומות, עם הראש העגול והפנים הסימטריות, הילד הזריז הזה מהגן שמתפתח מהר ועוקף את כולם, האחיינית שהלכה בגיל 10 חודשים – סביר להניח שכולם שכבו על הבטן, והרבה.
אני יודעת שזה קשה להתעקש עם תינוק, אבל זה שווה את ההשקעה. כפיזיותרפיסטית, הרבה יותר מצער אותי לראות את נזקי השכיבה הממושכת על הגב מאשר מצער אותי לשמוע קצת קיטורים על הבטן.
אז איך עושים את זה בקלות?
כדי שיהיה לכם יותר קל, הנה כמה רעיונות לתרגול קל ונעים על הבטן – להיות על הבטן בלי להיות לבד על המזרון. התנוחות משיגות את רוב היתרונות של שכיבה על הבטן, גם מבחינה תחושתית וגם מבחינה מוטורית, בעזרת הגוף של ההורה. (להבהרה, הילדה בתמונות מדגימה את תנוחות ההורה, והבובה בתפקיד התינוקת).
רגל על רגל
ההורה משלב רגליים ומניח את התינוק על בטנו, כך שהראש על הרגל המוגבהת. קל לתרגל כשיושבים על כסא או ספה, במקום להחזיק את התינוק בערסול.
צופים ביחד
ההורה יושב על מזרון / ספה בסלון, רגליים מכופפות בזוית הנוחה לתינוק, התינוק על ירכי ההורה. התינוק רואה את מה שהתינוק הורה (לא לבצע מול הטלויזיה!)
פנים אל מול פנים
ההורה והתינוק פנים אל פנים, התינוק על השוקיים של ההורה בזוית נוחה. התינוק וההורה רואים זה את זה ויכולים לנצל את הזמן לשיחה. אפשר לשבת על הספה בנחת, עם הרגליים על שולחן הסלון, לצורך תרגול זה.
על שפת הבריכה
ההורה יושב בישיבה מזרחית, וכך רגליו בהטיה אלכסונית קלה. התינוק שוכב כך שידיו מעבר לרגלי ההורה (כמו שנשענים על שפת הבריכה).
רואים רחוק
גם התנוחה הקלאסית של "גרעפס" היא סוג של "על הבטן". הניחו את ידי התינוק מעבר לכתף, כמו בתנוחה הקודמת. למרות שהתנוחה אנכית, החלקים שנוגעים במשטח (= ההורה) הם אותם איברי גוף שבאים במגע עם המשטח בשכיבה על הבטן. העלו קצת את התינוק מעבר לכתף ותנו לו להרים ראש.
ועידת פסגה
אמנם לא ממש על הגוף של ההורה, אבל עדיין בחברה טובה! תינוק שמסוגל לשהות זמן קצר על הבטן יעדיף לשהות במנח כשהוא מקבל תשומת לב, ולא כשההורים עסוקים. 2-3 דקות כאלה יכולות לעשות הרבה.
כמה לתרגל?
כמה שיותר. אם אתם אוהבים מתכונים – תרגלו 5 פעמים ביום, התחילו משתי דקות ומשם תתקדמו בהתאם לשיתוף הפעולה של התינוק. אם אתם כמוני, מבשלים "לפי העין" – אז כמה שיותר, יותר טוב.
בהצלחה!
