אני לא מאמינה בניסים

כשילדה מצליחה להשתלב חברתית למרות נכות מולדת, כשילד מתחיל ללכת בגיל שנתיים וחצי לאחר איחור התפתחותי משמעותי, כשילדה מעזה לקפוץ על אף ליקוי ראיה חמור – כמה כיף זה להגיד שזה נס. אבל נס, בעולם הטיפול = עבודה קשה והתמדה לאורך זמן, על רקע של ידע תיאורטי מבוסס מחקר, קצת מזל, והרבה נסיון. 

זה לא נס, זו עבודה קשה

תיאור מקרה: בר, תינוקת מקסימה בת 11 חודשים, מגיעה לטיפול בשל איחור מוטורי, היפוטוניה, יציבה לקויה. לא מקרה מסובך, אבל הטיפול לוקח זמן ודורש עבודה סיזיפית ויומיומית. לבר יש סבתא נפלאה, שמה ציפי, שלקחה על עצמה את עול הטיפול והתרגול. יש לה עוד סבתא, שבאה כפעם בחודש לפגוש את בר. כשהיא פוגשת אותה היא אומרת באופן קבוע "נו, בשביל מה כל הטיפול, הנה היא עושה הכל, זה נס!". ציפי מתקוממת מזה, ואני איתה. מה "עושה הכל"! מי עומד מאחורי ה"עושה הכל" הזה? ציפי כמובן, בהתמדה ובנחישות ובתרגול יומיומי, וההורים, בהתמדה ונחישות לא פחותה, מאחר והם משלמים על הטיפול מכיסם כבר חצי שנה, ושותפים לתרגול על אף שהם עובדים במשרות מלאות.
בגיל שנה וחצי בר כמעט-הולכת, היציבה השתנתה באופן ניכר לעין, תבניות התנועה טובות ויש בסיס להתחלת הליכה עצמאית. בקליניקה שלי תלוי קולאז' שקיבלתי במתנה מהמשפחה, שמראה כמה עבודה קשה של כל הצדדים יש מאחורי ה"נס" הזה. 

נס, עד כמה שאני יודעת, היא תופעה על טבעית ולא מוסברת, ומשויך להתערבות של ישות עליונה. אני אישית לא מאמינה בניסים.
התקדמות בטיפול, מנסיוני הרב, היא תוצאה של התמדה, נחישות, עבודה קשה של מבוגר אחד לפחות שקרוב אל הילד, שמתרגל איתו על בסיס ידע ונסיון מקצועי שאני מעבירה לו, ועבודה קשה של הילד עצמו. מערכת שלמה שנבנית סביב הקושי של הילד, ואין בה שום דבר על טבעי או לא מוסבר.

למי כדאי לפנות לטיפול?

טיפול טוב דורש מטפלות ומטפלים בעלי הכשרה ראויה, שיודעים לבנות תכנית התערבות לאור ידע המבוסס על מחקר ולמידה אקדמית.
שלושת מקצועות הטיפול המרכזיים בהתפתחות הילד הינם פיזיותרפיה התפתחותית, ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור (קלינאות תקשורת). ככלל, בתקופת הינקות והגיל הרך, מומלץ לפנות לאחד משלושת המקצועות הללו, לפני שפונים לטיפולים נוספים. ביחידה להתפתחות הילד ידעו לכוון אתכם לאילו מקצועות לפנות.

חלקנו הגדול לומדות.ים עם השנים ומתמחות.ים בנושאים קרובים כמו הדרכת הורים, ייעוץ שינה, ייעוץ הנקה ועוד, על מנת לספק מעטפת רחבה של ידע עבור המטופלים שלנו. 

לאור המאבק בין נציגי מקצועות הבריאות לבין משרד הבריאות המקדם לימודי תעודה לפיזיותרפיסטים.ות ללא תואר אקדמי (נכון לשנת 2023),  וזאת על מנת למלא חוסרים במערך החינוך המיוחד, חשוב להבהיר: פיזיותרפיה התפתחותית היא ענף של הפיזיותרפיה, שעליו עמלים וטורחים. 4 שנים באקדמיה ו1000 שעות סטאז' עד לקבלת תואר ראשון בפיזיותרפיה, מינימום של 5 שנים של נסיון במקצוע בשביל הזכות להיקרא פיזיותרפיסטית התפתחותית, ועוד אלפי שעות הכשרה בקורסים והכשרות מקצועיות post graduate על מנת להישאר מעודכנות במחקר ולמלא את ארגז הכלים שלנו בידע העדכני ביותר. 
היום יותר מתמיד: אין תעודה – לא תודה. 

הנה שלי.