סיגל ולדמן פיזיותרפיסטית התפתחותית לילדים ותינוקות
שאלה: היי, הבת שלי בת חצי שנה. מחזיקה יפה את הראש, אך הרבה פעמים כשאני מניחה אותה על המרפקים היא פורסת את הידיים הצידה. כשמרימים אותה היא מושכת כתפיים לאחור – רופא הילדים אמר שיש לה גמישות בכתפיים אך שאין סיבה לדאגה. עדיין לא מתהפכת, אבל עושה ניסיונות להתהפך מהגב לבטן. במהלך הניסיונות – כאילו זזה בציר סביב עצמה (על הגב). בנוסף, בשכיבה על הגב היא "זוחלת" אחורה (על הגב!), האם זהו שלב התפתחותי כלשהו?
כאשר שוכבת על הבטן ומונח לפניה צעצוע היא מגיעה אליו ומשחקת איתו, אולם כאשר שוכבת על הגב או יושבת בטרמפולינה ומגישים לה צעצוע היא עוקבת עם העיניים אבל לא מושיטה ידיים. האם יש סיבה לדאגה?
תודה,
ענבר
תשובה: הי ענבר, לפי הרמה הכללית שאת מתארת, נראה שהילדה צברה פער קל מהנורמה, אבל לא בהכרח מדאיג.
על הבטן, מה שאת מתארת שהיא עושה נקרא מנח "אוירון", והוא שלב תקין לחלוטין. אם היא מתקשה להניח את הידיים על הרצפה ולהרים את החזה, או להושיט יד כשהיא על הבטן, אפשר וכדאי לעזור לה.
לגבי הזחילה (גם בסיבוב וגם קדימה) על הגב , זהו לא שלב התפתחותי בשום אופן!! זהו דפוס תנועה שלא מופיע בספר. בדרך כלל, מופיע אצל ילדים ששכבו הרבה יותר מדי על הגב ובטרמפולינה (אופייני לדור הנוכחי), והם חכמים וסקרנים, ורוצים כבר לזחול. כיון ששכבו יותר מדי על הגב, דפוסי התנועה שלהם הרבה יותר בוגרים ובשלים על הגב מאשר על הבטן. ואז הם מוצאים את הדרך לנוע על הגב. זו זחילה לא נורמטיבית, שאמנם מובן למה היא התחילה אותה אבל צריך לעזור לה להגיע במהירות לאופן תנועה יעיל יותר.
הדרכים האפשריות הן דרך תרגול שכיבה על הבטן, על הבטן, ושוב על הבטן, בכל דרך אפשרית, או להיעזר בטיפול פיזיותרפיה כדי לרכוש כלים יעילים ומדויקים יותר. אם רופא התרשם מגמישות יתר, זה לא צריך להדאיג אבל זה יכול להיות גורם שתורם לאיחור הקל שאת מתארת.
