רגישות יתר לנשיקות וחיבוקים

שאלה:

יש לי נכד בן 6.
מאז ילדותו הילד רגיש לרעש ולנשיקות וחיבוקים. לדוגמא-במעלית מפריע לו רעש הוינטלטור, רעש שואב האבק ,צעקות של הילדים בפעילות בקניון וכו.
להוציא את ההורים-וגם זה לא תמיד,הוא לא נותן לנשק אותו (ומנגב נשיקות שלעתים מצליחים לתת לו,ואינו נותן לחבק אותו.
ללא קשר-ואולי עם קשר-הילד מוכשר וחכם  הרבה מעל לממוצע גילו,סקרן באופן בולט וקולט ורואה מסביבו כל דבר שנעלם אפילו מהבוגרים.
השאלה-מה אומרת התופעה של רגישות לרעש והימנעות מחיבוקים ונשיקות.
בתודה
עמוס

תשובה:

הי עמוס
לפעמים, רגישות תחושתית היא הבעיה עצמה, והיא נובעת מרגישות יתר של המערכת העצבית. אצל כל אדם היא מתבטאת קצת אחרת, ואצל נכדך היא מתבטאת בדוגמאות שציינת, שהן שכיחות מאוד (שלא ישמעו אותי, אבל גם אני עדיין מנגבת נשיקות). לפעמים הרגישות התחושתית היא חלק מבעיה מורכבת יותר כמו בעיות תקשורת, שמאופיינות בין השאר בקשיים תחושתיים. את זה המשפחה תדע יותר טוב ממני – האם יש קושי ביצירת קשר עין, בשיחה קולחת, ביצירת קשרים חברתיים עם בני הגיל ועוד.
הדרך לטפל ברגישות התחושתית כאשר היא הבעיה העיקרית, היא לאט לאט ובעדינות. אם יש בעיה קונקרטית שמפריעה לילד בחיי היומיום שלו – ניגשים אליה ומטפלים בה בהתאם לגילו, להבנתו ולשיתוף הפעולה שלו. כדאי לעשות זאת בליווי איש מקצוע (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, גננת טובה ואולי איש מקצוע אחר שמכיר את הילד ומתחבר אליו). הסקטור המוסמך לטיפול בבעיות מסוג אלה בילדים הם מרפאים בעיסוק.

בהצלחה!