סיגל ולדמן

איך נראה הטיפול אצלי?

מכירים את זה שאתם משוחחים עם מישהו שאתם לא מכירים, או מכניסים אתכם לקבוצה חדשה, ואתם סקרנים לראות איך הבנאדם נראה ומציצים בתמונת הפרופיל שלו? זה טבעי, היכרות קודמת גורמת לתחושה מוכרת, יוצרת ציפייה חיובית ומפחיתה מתח במפגש ראשוני.

אז הנה קצת ממה שמצפה לנו במפגש ראשון, ואם הילד גדול מספיק – אפשר לספר גם לו או להראות לו את התמונות.

אז הנה אני:


והנה הקליניקה שלי והצעצועים שלי:

מפגש ראשון

הטיפול הראשון הוא ארוך במיוחד, כשעה וחצי, מכיון שיש לי הרבה מה לשאול ואני מקדישה זמן רב לצפיה בתינוק בסבלנות. אם מדובר בילד גדול יותר, אני מציעה לו כל מיני פעילויות ומשחקים והוא יבחר עם מה לשתף פעולה ועם מה לא. אורך הטיפולים הנוספים בקליניקה הם בין שעה לשעה ורבע, כאשר מהילד מצופה מקסימום של 45 דקות של פעילות אקטיבית נטו (אחר כך מספיק ודי להם). שאר הזמן מוקדש להדרכה, שיחה המקדמת את הטיפול, וגם להפוגות בשביל הקטנים.

במפגש הראשון אני מתקרבת בזהירות: אם התינוק רוצה ישר לשחק, אתיישב אתו על הרצפה ונשחק. ילד שזקוק לקצת יותר זמן התאקלמות, ישב על הוריו ואנחנו נדבר. בזמן השיחה אשים לב לאיתותים של הילד – הוא יסמן לנו מתי הוא פנוי לשחק ולחקור. אשאל שאלות על ההיריון, הלידה, הרגלי הבית ועוד.
בהמשך המפגש אתיישב קרוב יותר לילד ואצפה בהתנהלות שלו, ובסוף אערוך גם בדיקה גופנית מקיפה. אם יש לכם ילד רגיש, שלא אוהב שנוגעים בו ואתם יודעים את זה מראש – אל דאגה. אני מתחשבת, בודקת בעדינות, ורק את מה שממש הכרחי. אפשר להשאיר את הבדיקה גם למפגש הבא, כשהוא יכיר אותי טוב יותר.

מה תוכלו לעשות כדי לעזור לילד להיכנס לחדר?

כאשר נכנסים לחדר, יש המולה של התארגנות. מזיזים כיסא, שולפים משהו מהתיק, מדברים בקול מעט רם יותר מהרגיל. אחרי הרגע הזה, יש רגיעה: הקולות נרגעים, המבוגרים יושבים באופן סטטי ופחות תזזיתיים. עבור רוב הילדים זה הסימן שלהם שאפשר להתחיל להסתכל סביבם ולהתעניין.
בשלב הזה אני רואה הרבה הורים דוחקים בילד שלהם: מנסים לעניין אותו בצעצועים, ללחוץ על כפתור שוב ושוב כדי להסביר איך הוא פועל, להראות לו את עצמו במראה. עצתי – תנו לו לבד, בקצב שלו. אל תדחקו ואל תציעו. לילדים יש את הקצב הברור שלהם להרגיש בנוח, והוא לא ישתנה בהתאם למידת הרצון של ההורה. הם מרגישים את האווירה הכללית של הסביבה, ואם אתם מרגישים בטוחים, נינוחים ורגועים – עד מהרה גם הקטנים ירגישו כך.

מה קורה אם התינוק בוכה?

תראו, בגדול תינוקות בוכים לפעמים. יש להם את הסיבות שלהם, ולא תמיד זה קשור אלינו. אבל בכל מה שקשור אלי – בכי בגלל עייפות, הספיק לו מהתרגיל, נרתע ממגע – אני משתדלת להבין את המסר ולגשת אל הילד בהתאם. אני סבלנית, ויש לי זמן. זו גם הסיבה שהטיפול ארוך. מותר לתינוק להיות עייף, מותר לו לאכול בטיפול, מותר שתיגמר הסבלנות. אני "מרשה לעצמי" לעבוד עם בכי רק כשיש לי סיבה טובה מאוד. ואם נגמר לו? אני מנצלת את שאר הזמן להדרכה (יש גם בובה להדגמה, הנה היא) תמונה של לילך

במה שונה הטיפול שלי?

Exit mobile version